& היהודי שלמד 1500 פעם את כל המשניות & מהיכן תרם בחור צעיר 600 ₪? & מי מוציא את לומדי המשניות מהגיהנום? מה הקשר בין משנה לעילוי נשמה? & במלאות שנה למיזם המופלא והמיוחד "משנתכם" והרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א במאמר מרתק על מעלת לימוד המשניות לעילוי נשמת יקירנו, על הארגון הנפלא "משנתכם" &
מאת: הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א
ר' יענקל בן השלושים וארבע יצא זה עתה מתפילת ערבית, כשהסלולרי בכיסו רטט. הוא הביט בצג, ראה את המספר והקשיב להודעה. "לימוד המשניות היום לעילוי נשמת הרב ישראל חיים בן הרב אשר אנשיל. הנך מתבקש ללמוד את פרקי המשניות שלך".
ר' יענקל חזר לבית המדרש. הוא שלף מהארון כרך משניות סדר טהרות והתחיל ללמוד את פרקים ג' עד ו' במסכת כלים, לא לפני שאמר ש"הלימוד לעילוי נשמת ישראל חיים בן אשר אנשיל זכרונו לברכה"…
עשרות רבות של אברכים קיבלו את אותה ההודעה באותו הרגע. גם הם למדו פרקי משניות, לפי סדר שנקבע מראש. עד שקיעת החמה זכה ר' ישראל חיים ז"ל לעילוי נשמה מרטיט. ביום היארצייט שלו למדו ש"ס משניות שלם, מברכות ועד עוקצין. הנשמע כדבר הזה?!
יהודי חי במשך עשרות שנים עם הוריו וקרובי משפחתו היקרים. הם עומדים בקשר רצוף, לפעמים מידי יום, לפעמים פעם בשבוע. ההורים הם הרי אלו שגידלו אותנו והתייסרו בעבורינו עשרות שנים, ברוחניות ובגשמיות. כמה הכרת הטוב אנו חבים להם!
והנה הגיע הרגע והקב"ה יתברך נטל את נשמתו של יקירנו, עזב אותנו לאנחות ועלה לגנזי מרומים. אנו כל כך רוצים לשמור על קשר, להמשיך את החיות שהיה לנו בחיי חיותו, אך זהו דרך כל הארץ מאז קולל אדם הראשון בעונש המיתה, הנפטר עלה לעולם האמת. ואז עולה לו הרצון והתשוקה הגדולה לעשות טוב לנפטר ז"ל, להעלות את נשמתו מעלה מעלה תחת כסא הכבוד. שמידת הדין לא תימתח עליו, חלילה, שיעלה ויתעלה במעלות קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים.
– עילוי נשמה!
דבר זה כתוב, שנוי ומשולש בדברי חז"ל הקדושים במעלת עילוי נשמות הנפטרים, כאשר ברא מזכה אבא וכל יהודי באשר הוא יכול להעלות במעלות רמות את נשמת הנפטר, ולגרום לנפש, רוח ונשמה שלו להעפיל מעלה מעלה בסולם העולה בית ה', בדרך "להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו", כלשון המסילת ישרים בתחילת ספרו. נודעו דברי חז"ל הקדושים שאשר בן יעקב ע"ה יושב על פתחו של גהינום, וכל הלומד משנה – מציל אותו. וכך מובא במדרש תלפיות: "איתא בספר מזבח יעקב (דף י״ח) בשם האר״י הקדוש ז״ל שאשר (בן יעקב) היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מהחייב. ולאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו בגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו משם ואין קול ואין עונה. משקורא לאשר, משיב לו אשר: קראת מימיך משנה? אם אומר לו הן. מיד מוציא אותו מגיהנום בזכות המשנה". ומובא בספר הקדוש "תורה אור" בשם הקדמונים, שאפילו איש זר הלומד משניות עבור איזה נפטר, מציל אותו מאש הגהינום ועונשיו החמורים. וזהו שאמר הכתוב "מאשר שמנה לחמו", "שמנה" אותיות נשמה ומשנה, שזהו לחם הנשמה. לימוד המשניות, כך מובא במדרש (ויק"ר פרשת צו), מועיל לגאולת ישראל במהרה, וכלשון חז"ל הקדושים ש"אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות, מ"ט כי גם יתנו בגוים עתה אקבצם". וכתב על כך המהר"ל מפראג זיע"א: "ואני אומר שלכן השטן מתגבר עלינו שלא ללמוד משנה, כדי לסלק מאיתנו הסיבה לקיבוץ הגלויות, ויתארך עוד ח"ו ימי גלותינו". לימוד המשניות, כך מובא בשם הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע, מסוגל לפרנסה, שפרנסה בגימטריא משנה. בימים אלו, שכל איש ישראל, מחפש זכויות, מקבלים הדברים מימד גדול שבעתיים.
בספר מעשה איש מובא שאחד ממקורבי רבינו החזון איש זצ"ל שאלו האם לנסוע מתל אביב לכפר הרואה, שהיתה דרך ארוכה באותם הימים, כדי לעלות לקברו של אביו ז"ל ביום השנה לפטירתו. אמר לו החזון איש: "בשבילך עדיף שתלמד משניות"!
כל אחד ואחד שיקירו נפטר לבית עולמו, רוצה בכל מאודו לעשות את מלוא נחת הרוח לנשמת יקירו זכרונו לברכה. רק שלא כל אחד יכול ומסוגל להרבות בלימוד משניות תמידין כסדרן. בוודאי שלא כל אחד יכול ומסוגל ללמוד ולסיים את כל ש"ס המשניות, כבר ביום ה"שלושים" או ביום היארצייט. ועילוי הנשמה, מה יהיה עליו?
בדיוק לשם כך הוקם המיזם המיוחד "משנתכם", הנותן פתרון מושלם לכל אחד ואחד החפץ בטובת נשמת קרוביו. יהודי מתקשר לארגון "משנתכם" ומוסר את שם הנפטר/ת הקרוב לליבו ואת התאריך בו הוא רוצה שילמדו משניות בעבורו, ביום ה"שבעה", וביום ה"שלושים" או ביום השנה, יום היארצייט. החל משעת השקיעה של ליל היארצייט, מצלצל הטלפון הסלולרי לעשרות עשרות חברי "משנתכם", אברכים תלמידי חכמים הבקיאים היטב בפרקי המשניות שלקחו הם על עצמם ללמוד לעילוי נשמת הנפטרים. ההודעה הקולית מכריזה: "היום לומדים משניות לעילוי נשמת מרת דבורה בת רבי שמעון", ועשרות האברכים מתחילים ללמוד את פרקי המשניות שקיבלו הם על עצמם. מדובר בכמעט מאתיים אברכים תלמידי חכמים, שכל אחד מהם קיבל על עצמו מראש ללמוד כמה פרקי משניות קבועים, עליהם הוא ישוב ויחזור, ישנן וילמד, שוב ושוב, בכל פעם לעילוי נשמתו של נפטר או נפטרת אחרים, לפי בקשת בני משפחת הנפטרים.
מנגנון מיוחד מוודא את אימות השלמת הש"ס: ראשית כל אברך שלמד היום את פרקי המשניות, אותם קיבל על עצמו ללמוד, מתקשר למערכת הקולית, ומעדכן זאת. כך נקלטות במערכת עוד ועוד פרקי משניות שכבר נלמדו, ועד שעות אחר הצהריים של אותו היום, כבר נלמד רוב ש"ס המשניות. בשלב זה, כאשר המערכת הקולית קולטת שאברך פלוני עדיין לא אישר, את לימוד פרקי המשניות שקיבל על עצמו, מקבל האברך תזכורת נוספת, המזרזת אותו ללמוד את הפרקים שקיבל על עצמו. לאחר שעה, במידה והאברך עדיין לא אישר את סיום סדר לימודו, פונה כעת המערכת, באופן אוטומטי, לרשימת אברכים נוספת, המשמשים כסוג של "גלגל עזר". אברכים מופלגים הבקיאים בעל פה בעשרות פרקי משניות. אברכים אלו קיבלו על עצמם להשלים פרקי משניות חסרים, במקרה שנוצר צורך בכך. וכך, שעה אחר שעה, ועד שקיעת החמה נשלמת לה כל ש"ס המשניות, לעילוי נשמת יקירכם ז"ל.
המיזם המאד יחודי הזה יצא מאלעד לפני כשנה. אברך צעיר, רבי אברהם חיים ויזל שליט"א, ויז'ניצאי תוסס ומלא חכמת חיים, הגה את הרעיון המהפכני וגם הוציא אותו לפועל. "ראשתינו מצער ואחרתינו הרבה מאד", מספר הרב ויזל, "יש לנו היום בארגון כמעט מאתיים אברכים והתוכנית היא להכפיל את האברכים הלומדים, כדי שכל אחד שיזמין לימוד של ש"ס משניות, יילמדו שני שסי"ם לעילוי הנשמה. עד כה למדנו למעלה ממאתים חמישים שסי"ם של משניות, ברוך השם".
הארגון פועל בהכוונתם המלאה של גדולי וחשובי הרבנים והראשי ישיבות שליט"א, המהללים ומשבחים במכתבם הנדיר את ראשי הארגון על המיזם המבורך והכביר שייסדו ואף זכו לקצור הצלחות בתוך תקופה קצרה יחסית, כפי שמעידים גדולי הרבנים והראשי ישיבות שליט"א המכירים את הארגון מקרוב.
הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א, חבר בית דין זכרון מאיר,, מעיד במכתבו המיוחד והנדיר: "הנכנס למאגר של הארגון החשוב "משנתכם" יכול להיות סמוך ורגוע שהדבר יתבצע על הצד הטוב ביותר, ההכנסות של התורמים מיועדת למטרת צדקה וחסד ואחזקת תורה וכל הפעולות נעשים לשם שמים.".
הגרי"מ שליט"א ממשיך וכותב במכתבו: "אי לכך וודאי שדבר גדול מאד להיות חבר ולתמוך במפעל זה לטובת נשמות היקירים שאדם חפץ בטובתם ובעלית נשמתם ע"י לימוד ששה הסדרים ביום היא"צ ע"י אברכים ת"ח ויראי ה"
הרב ויזל מספר לנו על מכתבו של הגרי"מ שטרן שליט"א. "רבי יעקב מאיר עיכב את כתיבת מכתבו במשך חודשיים. בתחילה הוא סירב להאמין שכמעט מאתיים אברכים מוכנים ללמוד פרקי משניות בכל פעם שאנו שולחים אליהם בקשה טלפונית, מבלי לקבל פרס כלל וכלל. הגרי"מ שטרן נדהם, נתתי לו את רשימת עשרות האברכים, עם כתובתם ומספרי הטלפונים שלהם, והצעתי לו להתקשר למי שהוא רוצה מהרשימה ולברר האם אני מדייק בדברי. הגרי"מ שטרן עשה זאת, בירר ובדק. הוא הופתע מעוצמת היוזמה וכתב את המכתב שקראתם זה עתה. חושבני שמכתבו מדבר בעד עצמו".
לימוד משניות עדיף מלהתפלל כש"ץ לע"נ נפטר
כולנו יודעים שהמקום בו תפס לימוד המשנה מקום נכבד ביותר הוא במסגרת הפעולות הנעשות לעילוי נשמתו של נפטר. ה'שואל ומשיב', בספרו יוסף דעת (יו"ד סי' שעו סעיף ז) כותב "שלימוד המשניות עדיף על פני שימוש של האבל כשליח ציבור". מובא שבעל התוספות יום טוב נשאל על ידי המהר"ל לפשר מנהג לימוד המשנה לזכרו של נפטר, והשיב לו כי מכיוון שהצדוקים כפרו בתורה שבעל פה ובתחיית המתים, אנו לומדים משנה, כביכול להזכיר שכשם שיש תורה שבעל פה יש תחיית המתים, והמיתה איננה אלא זמנית (ראו במאמר הרב י"ל מימון, "מדי חודש בחודשו – אלול", סיני, לה, עמ' תיג).סיפר לי ידידי הרה"ג רבי בן ציון שטיינמן שליט"א, על הנהגות סבו מרן רשכבה"ג ראש הישיבה זצ"ל: "סבא סבור היה שהענין הגדול ביותר לעילוי הנשמה הוא שבני המשפחה לומדים לעילוי הנשמה. ואכן, משפחתנו התאספה ולומדים משניות יחדיו לע"נ הסבתא ע"ה. סבא היה סבור כדעת הגר"א ז"ל והמקובלים בענין אי כניסה לבית הקברות שלא לצורך גדול, (ועי' בס' שלהי דקייטא בהרחבה), אך כדי שלא יגידו ש"הרב שטיינמן לא עולה לקבר של רעייתו", כדי למנוע דיבורים ותהיות, אזי סבא עולה לקבר, ושם קוראים את פרקי התהילים הנהוגים. סבא תמיד הדגיש "שלימוד התורה ולימוד המשניות היא הזכות הגדולה ביותר לעילוי הנשמה".
למד 1500 פעמים בחייו ש"ס משניות
כפי שכבר פורסם, נערך סיום הש"ס משניות בבית מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ע"י ארגון "משנתכם", ביום רביעי כ"ח תמוז, יום הזכרון השישי של פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א התבטא במהלך הסיום בהתבטאות נדירה: "ראוי ונכון לערוך סיום כל הש"ס המשניות ביום היארצייט ע"י "משנתכם" והוא עילוי נשמה נעלה ביותר לנפטרים". והנה אנו שבים להרב ויזל. "התחלנו את מפעל "משנתכם" בראש חודש אב בשנה שעברה. חלפה שנה אחת בלבד והלומדים למדו יותר מ250 פעם את ש"ס המשניות. אספר לכם סיפור מעניין. יהודי מבני ברק, הרב ויינר שמו, תרם יום לימוד, כדי שילמדו משניות לעילוי נשמת גבאי הצדקה המפורסם הרה"ח רבי דוד לייב שוורץ זצ"ל, שנפטר ללא זש"ק. משפחת ויינר הקימה מפעלים לעילוי נשמתו והם ראו צורך גם להתחייב בסכום כסף זה, כדי שביום היארצייט שלו, שחל בחודש כסלו, ילמדו משניות עבורו. פגשתי את הרב ויינר בהדלקת נרות חנוכה אצל מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א והוא שילם לי את הסכום. בסוף ההדלקה הוא פגש אותי שוב וסיפר בהתלהבות: "לפני כמה דקות פגש אותי יהודי ירושלמי ונתן לי בדיוק את אותו הסכום שתרמתי לפני חצי שעה עבור הלימוד לע"נ ר' דוד לייב, באמרו: "לפני שנים אני חייב לך סכום זה"… פשוט ראינו בחוש איך ר' דוד לייב שילם מיד מהשמים, עבור הלימוד לעילוי נשמתו"…
הרב ויזל מספר סיפור נוסף: "מתקשר למוקד 03-9666240 בחור בן 14 הלומד בישיבה קטנה וביקש שילמדו את ש"ס המשניות ביום היארצייט של סבא- רבה שלו. נדהמתי מנין לו לבחור צעיר בישיבה קטנה סכום שכזה ושאלתי את אביו האם זה בסדר. אביו הסביר לי: "עשיתי לבני מבצע, שאם ילמד רצוף בארבעים הדקות הראשונות של כל 'סדר' בישיבה, הוא יקבל ממני כמה שקלים. כך הוא אסף פרוטה לפרוטה וחסך כמה מאות שקלים. זה הכסף שלו. אם הוא רוצה לתרום את זה, שיבורך"… ראו כמה נפלא. הבחור למד תורה ברציפות וכמצוה גוררת מצוה, תרם את המילגה שקיבל מאביו, כדי שילמדו ש"ס משניות על סבא רבה שלו"…
הרב ויזל מספר שלאחרונה למדו האברכים ש"ס משניות לעילוי נשמת יהודי בני ברקי, שנפטר בגיל 97. מדובר בבעל הבית, יהודי שעבד לפרנסתו, אך יחד עם עבודתו הגה בתורה שעות רבות בכל יום. מאז שיצא לפנסיה, הקדיש חלק ניכר מלימודיו ללימוד המשניות והוא זכה ללמוד את כל ש"ס המשניות, כ1500 פעמים בחייו(!). והנה יהודי זה, שזכה ללמוד "לעילוי נשמת עצמו" 1500 פעם את הש"ס משניות, זכה לש"ס נוסף ביום היארצייט שלו…
חושבני שהדברים מדברים בעד עצמם. אין טוב מזה לעילוי נשמת יקירכם. ואם אינכם בטוחים שקרובי משפחתכם ידאגו לש"ס משניות שלם ביום פטירתכם, כדאי לכם ללמוד בעצמכם את כל הש"ס. העילוי הנשמה הגדול ביותר הוא, כמובן, שהאדם בעצמו לומד את כל הש"ס…
משניות לפני השינה
מתי התחברו המשניות לש"ס שלם? לדעת הרס"ג, רבי סעדיה גאון ז"ל, המשנה נתחברה במשך אחד עשרה דורות (החל מארבעים שנה אחר בניין בית המקדש השני), מאנשי הכנסת הגדולה ועד לרבי יהודה הנשיא. לדברי רב שרירא גאון ז"ל, היו נוסחים רבים להלכות שביד החכמים ורבי החל לסדר את ההלכות בנוסח אחיד שיילמד על ידי כל החכמים, ולדעת הר"ש מקינון- המשניות היו סדורות קודם לרבי והוא רק פסק את ההלכה.
מפורסם הקשר בין לימוד המשנה לבין נשמת החי או הנפטר, והוא בא לידי ביטוי במנהגי לימוד שונים. רבנו האר"י הקדוש בספרו 'טעמי המצוות' (בפרשת ואתחנן) כתב את סדר הלימוד שעל האדם לנקוט בו דבר יום ביומו, ולימוד זה כולל בין השאר גם את המשנה. בהמשך הדברים מביא האריז"ל את הכוונה שצריכה להתלוות ללימוד המשנה: "וע"י קריאתך תכוין שֶמִן אותיות משנה יהיה נשמה". בעל 'אזור אליהו' זצ"ל מסביר את ההקשר בין המשנה לנשמה, כך: "משום שידוע שאם ירצה האדם להתעסק להשיג מהות נשמתו ומה תוארה וגוונה ותפיסת מקומה יוציא בהבל ימיו ולא ישיג כלל, כדרך הסומא שלא ראה מאורות מימיו שאם ירצה להשיג חילוף הגוונים יצא לריק כל יגיעו ולא ישיג כלל. כן דומה-בדומה, הרוצה להכיר מהות נשמתו רק מפעולותיה יוכל להכיר כוחה וגודל מעלתה, אמנם היא סתומה בלי השגה. כן דומה-בדומה המשנה, שאם ירצה האדם להבין בה לפסוק דין מתוך המשנה מוציא זמנו לריק ולא ישיג כלום, כדברי חז"ל שכל המורה דין מתוך המשנה הרי זה מבלה עולם, לפי שהיא סתומה וחתומה".
היו שדרשו שבכל יום יעסוק אדם במשנה כדי לפרנס ולכלכל את נשמתו. רבנו האר"י הקדוש כתב: "טוב ללמוד משניות בכל יום… וגם הוא סגולה להמשיך נשמה שהיא אותיות משנה". דברים אלו הובאו בספרי הפוסקים, כמו הבאר היטב, הקצור שלחן ערוך, משנה ברורה (סי' א סק"ט) והכף החיים (שם סקי"ט). גם על הרה"ק רבי אהרן הגדול זיע"א מקרלין מסופר שהזהיר ללמוד יום יום משנה. ומסופר על כ"ק האדמו"ר מבלוזוב זצ"ל ששאל תלמיד חכם אחד, שבא לשחר את פניו, האם הוא לומד משנה בכל יום, תוך שהוא מוסיף: "שכל אדם צריך ללמוד לכל הפחות כמה משניות בכל יום, וזה נצרך מאוד לתיקון הנפש, משנה אותיות נשמה כי זה טוב לנשמה". וכך כתב הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל בצוואתו: "…אכתוב לך בני אהובי דרך הלימוד. בכל יום ויום תלמוד משניות כל ימי חייך, כי זה סגולה גדולה לנשמה כי משנה אותיות נשמה, וגם מתוך כך תהיה בקי באיזה שנים בלימוד כל התורה"… היו גם שציינו שתחילת היום וסופו הם שני הזמנים בהם חל שינוי במצב נשמתו של האדם, ולכן הם מתאימים במיוחד ללימוד משנה. על הלימוד בתחילת היום כתב רבי שלמה גנצפריד זצ"ל בקצור שלחן ערוך: "אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה לעשות אז תיקון חצות, מה טוב… ואח"כ יעסוק בתורה איש איש כפי יכולתו. ושיעור משניות קודם לכל דבר (ועל ידי זה זוכה לנשמה, משנה אותיות נשמה)". המהר"ם א"ש זצ"ל נהג ללמוד משניות לפני השינה, כדי ללוות אותה לעלייתה הלילית לבית דין של מעלה, יחד עם משניות. המהר"ם א"ש, הלא הוא רבי מאיר איזנשטט זצ"ל, בעל השו"ת הנודע והחשוב 'פנים מאירות', הקפיד ללמוד לפני השינה משניות מסדר קדשים וסדר טהרות, סגולה לקדושת וטהרת הנשמה.
מנהג נפוץ הוא לומר בכניסת שבת את פרק
"במה מדליקין". הסברים שונים נאמרו למנהג זה ואחד הטעמים המעניינים, הוא טעמו של רבנו החתם סופר (על התורה, בדרוש לר"ה שבסוף פרשת וילך) המביא את דברי האר"י ז"ל, שלאחר שישכים בבקר יהיה תחילת לימודו פרק משניות, כי על ידי זה מתיישבת הנשמה בגופו, כי משנה אותיות נשמה. ולפי זה אחר תפלת ערבית בשבת, שכבר קיבל נשמה יתירה, כדי ליישב אותה לומדין פרק במה מדליקין, "כי יען הנשמה קרויה נר, כדכתיב כי נר ה' נשמת אדם, כמובא בגמראא בפרק זה, לכן לומדים פרק משניות זה שמדבר מענייני נר".
לאור הסברו של החתם סופר, המקשר את לימוד המשניות בליל שבת לבואה של הנשמה היתירה בשבת, מוסיף הגרא"י וולדינברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר וכותב ש"יש להסביר את מנהגינו אנו שאנו אומרים פרק במה מדליקין מיד אחרי אמירת "מזמור שיר ליום השבת", והיינו שלפי האמור הוא המשכיות ענין קבלת השבת, ובאמירת "מזמור שיר ליום השבת" קבלנו עלינו את השבת, ובהוספת אמירת פרק במה מדליקין אנו ממשיכים עלינו את תוספת הנפש שקיבלנו באמירת המזמור ומיישבים אותה בגופנו"…
הכף החיים ממליץ לנער בר מצוה ללמוד משניות ביום כניסתו לעול תורה ומצוות, "וטוב ללמוד משנה באותו יום מפני שהוא אותיות נשמה". וכך כותב הגר"מ גרוס שליט"א בספרו אור לארבע עשר: "יש לבחור בר מצוה ביום זה להתעסק בלימוד התורה וענייני היראה, ורצוי שילמד משניות, כי 'משנה' אותיות 'נשמה', עבור הנשמה החדשה שנכנסת בו".
במה זוכה הנפטר?
איזה משניות כדאי ללמוד לעילוי נשמת הנפטר? יש שכתבו ללמוד משניות בלשון סתמית, ללא ציון צורת לימוד או חומר לימוד מסוים. כך למשל בקיצור שולחן ערוך (סימן רז, ה) כתב: "נוהגין לומר בבית הנפטר לאחר תפלת שחרית ומנחה את המזמור למנצח וגו' שמעו זאת כל העמים וגו' (תהלים מ"ט). ומה טוב ללמוד שם משניות לתיקון הנשמה (משנה אותיות נשמה)". הגרי"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל כותב בספרו הנודע גשר החיים (ח"ג פרק כ סעיף ד) שיש ללמוד משניות מסוימות, אלה הפותחות באותיות המרכיבות את המילה נשמה, ומנהג חב"ד הוא ללמוד שני פרקים שסיומם הוא בארבע משניות המתחילות באותיות נשמה, ושמו של הנפטר. מנהגים אלו עוררו שאלות שונות, ובכללם: האם ללימוד זה עדיפות על פני לימוד כסדר, האם לימוד זה חייב להיעשות רק על ידי בניו של הנפטר או שמא כל אדם יכול ליטול בו חלק, כיצד יש לנהוג במקרה בו בשמו של הנפטר ישנה אות החוזרת מספר פעמים – האם ניתן ללמוד שוב את אותו הפרק או שמא יש למצוא פרק אחר הפותח באותה אות, האם יש ללמוד גם אותיות כנגד שמות הורי הנפטר, ועוד שאלות. ללימוד זה נוספו קטעי תפילה לפניו ולאחריו, אם כי היו שפקפקו באמירת תפילות אלו. התפילות האלו עוררו גם שאלות, דוגמת האם צריך לאומרן גם בשבת, וכן האם אומרים אותן גם בשעה שלומדים ביום היארצייט.
אם אנו הם אלו שלומדים את המשניות והלימוד נזקף בשמים לזכותנו. אם כן, במה זוכה הנפטר? ממו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמעתי שגדר הדברים הם שהנפטר זוכה בזה שגרם את הלימוד. אמנם יתכן ולימוד משניות לע"נ נפטר (או אמירת תהילים לחולה, שתהילים הם הדרך לרפואה, כפי שמובא בשם מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל) מועילים באופן מיוחד מחמת סגולתם המיוחדת.
ומרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה שניתן ללמוד לעילוי נשמת מספר נפטרים יחד, כיון ש"נר לאחד נר למאה".
עשר 'טיפים' לשינון משניות
רבנו ה'חפץ חיים' בספרו 'תורת הבית' ממליץ לכל אדם ללמוד בעל פה מסכת אחת או סדר משניות אחד. הוא מבאר באריכות רבה את ריבוי התועלות שירוויח האדם מכך.
1. חריתת דברי התורה על לב האדם – על ידי זה יקיים האדם את הפסוק 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', כי פשטות הפסוק היא שיהיו דברי התורה חרותים על לב האדם, ומקיים זאת כשלומד את התורה בעל פה.
2. יינצל מיצר הרע ומהרהורים רעים – ה'חפץ חיים' מצטט את דברי חז"ל, כי "הנותן דברי תורה על ליבו, מבטלים ממנו הרהורי חרב… הרהורי רעב… הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע, כי אין היצר הרע שרוי אלא בלב הפנוי מן החכמה, ששם הוא קובע את דירתו".
3. קיום מצוות תלמוד תורה בכל זמן – ה'חפץ חיים' מבאר כי על ידי ידעת משנה בעל פה, "יוכל האדם לקיים בקלות את מצוות 'ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך'". ה'חפץ חיים' מוסיף ומרחיב כי "פעמים רבות מתעצל האדם מללכת לבית המדרש ללמוד, וכן לפעמים נמצא האדם במקום או בזמן שאין לו אור ואין לו אפשרות לעיין בספר, ועל ידי שיזכור את לימודו בעל פה – יוכל לחזור על הדברים בכל מצב. וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול לעיין בספר, על ידי הלימוד בעל פה יוכל גם בזמן ההליכה לקיים מצוות תלמוד תורה".
4. יורש עולם הבא – ה'חפץ חיים' מצטט את מה שנכתב בזוהר הקדוש, ש"מי ש'יורש' מסכת אחת, הרי הוא 'יורש' עולם אחד", ומבאר כי "בוודאי אין הכוונה למי שלמד פעם אחת את המסכת, אלא למי שבקי בה היטב וקנאה לנפשו קנין גמור, וכן משמע בגמרא, שצריך האדם לחזור כמה פעמים על לימודו, עד שיהיה שגור בפיו".
5. מכבדים אותו בבית דין של מעלה – ה'חפץ חיים' מביא את דברי חז"ל, שאמרו ש"בבית דין של מעלה מכריזים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'", ומבאר כי בוודאי הכוונה בזה שהוא בקי בלימודו בעל פה.
6. המסכת מליצה טוב עבורו לעולם הבא – כה דברי ה'חפץ חיים': "יתבונן האדם, שהרי אפילו כשהוא לומד פעם אחת דבר תורה, הרי הוא מקיים בכך מצוות עשה דאורייתא של תלמוד תורה, וקונה לו פרקליט אחד, אם כן על אחת כמה וכמה כשהוא לומד מסכת כמה פעמים, עד שנעשה בקי בה בעל פה, כמה היא מליצה טוב עבורו בעולם הבא, להצילו מדין גיהנם, ולהעלותו להיות בצרור החיים".
7. המלצה מיוחדת לעת זקנה – ה'חפץ חיים' כותב כי "ענין זה שיש לאדם להיות בקי לכל הפחות במסכת אחת בעל פה, הוא אפילו לבני אדם צעירים, וכל שכן כשמתחיל האדם להזדקן, בוודאי ראוי לו ללמוד לימודים שונים בעל פה, כדי שאם ייחלש מאור עיניו ולא יוכל ללמוד מתוך הספר, יוכל ללמוד בעל פה".
8. יהיה לו מה להשיב בבית דין של מעלה – עוד ממשיך ה'חפץ חיים' כי "גם כדי שכשיבוא לפני בית דין של מעלה, ויאמרו לו 'ערוך מקרא שקראת ומשנה ששנית', יהיה לו מה להשיב".
9. אינו רואה פני גיהנם – "יש מעלה עצומה מאד בלימוד המשניות, כיון שזהו היסוד לתורה שבעל פה, ואמרו, שאשר בן יעקב אבינו הוא ממונה למעלה על לימוד המשניות, (ורמז לזה שנאמר 'מאשר שמנה לחמו', ו'שמנה' אותיות 'משנה'), וכל מי שהוא בקי במשניות, אינו מניחו לראות פני גיהנם".
10. כיצד ניתן לרכוש בקיאות במסכת? ה'חפץ חיים' בעצה מיוחדת: ה'חפץ חיים' מציע כיצד יכול אדם לרכוש בקיאות במסכת או בסדר משניות. "כשרוצה אדם להיות בקי בעל פה באיזו מסכת … עליו לנהוג כפי שאמרו חז"ל, שילמד האדם מעט מעט ויחזור היטב על אותו מעט (ולא ילמד הרבה בבת אחת, שאז אינו יכול לחזור על כל מה שלמד, ושוכח הכל), ולכן ראוי לאדם – מלבד סדרי הלימוד הקבועים שלו – לבחור בכל שבוע איזה דף גמרא או פרק משניות, ולשנן אותו היטב בעל פה, ועל ידי זה במשך הזמן יצבור לעצמו הרבה דפים ופרקים שיזכרם בעל פה".